פסק דין
הצדדים לתביעה, העובדות הצריכות לה וטענות התובע
1.התובע הינו קבלן המתמחה בביצוע עבודות חפירה וחציבה על בסיס יומי. הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת בשיווק מחפרונים, בין השאר מחפרונים מתוצרת חברת HIDROMEK. עד למועד האירועים המתוארים בכתב התביעה, נהג התובע להשתמש במחפרון מסוג JCB. בעבר, איש המכירות של מחפרוני JCB היה מר דני גולדנברג (להלן : "גולדנברג", ראו עדות התובע בעמ' 15 שו' 4). גולדנברג עבר לעבוד בשורות הנתבעת והחל בשיווק מחפרוני HIDROMEK, וכך נוצר הקשר בין התובע לנתבעת (עדות התובע בעמ' 15 שו' 6-7).
2.ביום 30/7/2007 חתם התובע על טופס הזמנת מחפרון HIDROMEK מהנתבעת (נספח א' לכתב התביעה). מחיר העסקה נקבע לסך של 320,000 ₪ בתוספת מע"מ, כאשר סך של 80,000 ₪ שולמו אגב ביצוע עסקת טרייד אין של המחפרון הישן שהיה ברשות התובע, והיתרה שולמה במזומן. התובע טוען כי לצורך תשלום המזומן נטל הלוואה בסך 260,000 ₪ מבנק לאומי (להלן: "הבנק"), וכנגד ההלוואה נרשם שעבוד על המחפרון החדש.
3.התובע טוען כי בשלהי חודש יולי 2007 קיבל לידיו את המחפרון המוזמן, אולם מיד באותו יום בו הפעיל את המחפרון שמע רעשים חזקים הבוקעים מהסרן האחורי של הכלי. התובע השבית מיד את פעולת המחפרון והודיע לנתבעת על הבעיה. אין מחלוקת בין הצדדים כי המחפרון הראשון שסופק הוחלף במחפרון חלופי (להלן: "המחפרון השני"). לטענת התובע, החלפת המחפרון נעשתה בשל העובדה שהנתבעת הכירה בקיומה של בעייה; לטענת הנתבעת, ההחלפה בוצעה לפנים משורת הדין, מתוך מודעות צרכנית ועל מנת לרצות את הלקוח, למרות שבמחפרון הראשון לא התגלתה כל בעיה.
4.כך או כך, קיבל התובע את המחפרון השני, כשלטענת הנתבעת מדובר במחפרון חדש לחלוטין, ושעון העבודה מצביע על 10 שעות בלבד. ביום 12/8/07 יצא התובע לעבוד עם המחפרון השני. לטענות, דקות ספורות לאחר תחילת העבודה שמע רעש בוקע מהסרן האחורי של הכלי ובנוסף גילה שהבלמים אינם עובדים כראוי. אי לכך, עצר התובע מיידית את עבודת המחפרון, החזירו לביתו ויידע את הנתבעת בדבר הבעיה שהתגלתה, בשנית. הנתבעת שלחה טכנאי מטעמה אשר בדק את המחפרון השני. ממצאי הטכנאי תועדו בדו"ח בדיקה (נספח ה' לכתב התביעה, להלן : "דו"ח הבדיקה") ולפיהם מערכות הגיר והבלמים בכלי תקינות.
5.התובע לא השלים את ממצאי הבדיקה של טכנאי הנתבעת והפנה את המחפרון לבדיקה במוסך ורד בע"מ. הבדיקה במוסך ורד העלתה שישנם רעשים מהחלק האחורי של הכלי; ישנם רעשים מכיוון המשאבה ההידראולית; לא משתחרר מנגנון ה 4x4; "לפעמים תוך כדי נסיעה הברקסים לא מגיבים" (להלן: "ממצאי מוסך ורד", צורפו כנספח ו' לכתב התביעה). התובע לא הסתפק בבדיקת המוסך ואף פנה לשמאי הרכב מר נועם הורוביץ (להלן: "חוו"ד הורוביץ", נספח ז' לכתב התביעה). בחוו"ד הורוביץ נקבע, בין היתר: "אנו בדיעה שבמחפרון הנ"ל קיים ליקוי בטיחותי במע' הבלמים ותקלה מכנית במערכת העברת הכוח לגלגלים האחוריים".
6.לנוכח חוות הדעת שקיבל פנה התובע לנתבעת ביום 18/8/07 במכתב, ערוך על ידי בא כוחו עו"ד חאסקיה אדהם (להלן: "מכתב ביטול ההסכם"). במכתב ביטול ההסכם פירט התובע את השתלשלות העניינים, הכוללת את החלפת המחפרון הראשון בשני, בסעיף 7 למכתב טוען ב"כ התובע כי במחפרון "נתגלתה בעיה של רעשים ובעיה ב-בקקס (סרן אחורי) ובבלמים"; אי לכך, ומאחר ולטענת התובע מדובר בהפרה יסודית של החוזה, דרש התובע את ביטול ההסכם והשבת כל הסכומים אשר שולמו על ידו (סעיפים 14 ו-15 למכתב הביטול). ביום 4/9/07 השיבה הנתבעת למכתב הביטול, טענה כי הטענות המועלות על ידי התובע הינן טענות סרק (סעיף 6 למכתב התשובה, נספח י' לכתב התביעה) וסירבה לבטל את עסקת המכר.
7.בעקבות סירובה של הנתבעת לבטל את עסקת המכר, פנה התובע למומחה נוסף, המטלורג שלמה אייזנברג (להלן: "אייזנברג", חוות הדעת צורפה כנספח י"א לכתב התביעה). בפרק הסיכום, סעיף 14.1 לחוות הדעת מציין אייזנברג כדלקמן: "בטרקטור ליקויים רבים הן במערכת הכוח לגלגלים והן בריתוכי השלדה וחומר הגלם... ממצאי הבדיקה מחזקים את החלטה זו (של השבתת המחפרון, ח.פ) שכן המשך נסיעה עם דיפרנציאל שצובר בלאי... יביא לשבר של הדיפרנציאל בתוך מס' חודשי עבודה... נחזור ונציין שתיקונם של סדקים כאלו מוריד את ערך הכלי ופוליסות הביטוח אינה מפצה בגין נזקים אלו...אין להמשיך לעבוד עם הטרקטור שכן התפתחות הסדקים תגרום לכשל שיהווה סיכון לנהג ועוברי אורח".
התובע השבית כאמור את המחפרון, וביום 25/10/07 רכש מחפרון אחר, מתוצרת JCB, חשבונית הרכישה צורפה כנספח י"ג לכתב התביעה.
8.בעקבות כל האירועים המתוארים לעיל, הגיש התובע את תביעתו ביום 12/2/08, במסגרתה תבע את ביטול עסקת המכר והשבת מלוא הסכומים ששולמו מכוחה (385,118₪ נכון ליום הגשת התביעה). בנוסף תבע התובע פיצוי בגין אבדן הכנסות בסך 32,000 ₪ שכן לטענתו במשך שלושה חודשים לא ביצע כלל עבודות במחפרון ; פיצוי בגין פגיעה במוניטין ואבדן לקוחות, שכן נאלץ לדחות את מזמיני עבודות ולפיכך פנו הם לקבלנים אחרים, נזק המוערך על ידו בסך 64,000 ₪ ; הוצאות בגין ביטוח ושירותי פוינטר בסך 12,768 ₪ ; הוצאות מימון ההלוואה מבנק בסך של 73,616 ₪ ; הובלת המחפרון לאחר הרכישה ואגרת רישוי- סך של 1,533 ₪; עלות חוות דעת שמאי הורוביץ- 1755 ₪; עלות חוות דעת המטולוג שלמה אייזנברג- 4043 ₪; סך הכל הועמדה התביעה על סך של 574,833 ₪.
טענות הנתבעת
9.הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי מדובר בתביעת סרק שמוטב לולא היתה מוגשת כלל. לטענת הנתבעת, התובע רכש את המחפרון הראשון לאחר שניהל עימה משא ומתן ממושך במשך כשנה, בדק את הכלי ובדק אותו אצל לקוחות אחרים של הנתבעת (סעיף 6 לכתב ההגנה). הנתבעת טוענת כי למרות שלא היה כל ממש בתלונתו של התובע לגבי המחפרון הראשון, אזי לפנים משורת הדין ומתוך תודעת שירות, הסכימה להחליף את המחפרון וזאת לאחר שהתובע בדק מספר כלים נוספים.
10.לטענת הנתבעת הסיבה האמתית לדרישה לביטול העסקה היא שהתובע "התחרט" על ביצועה, ככל הנראה בשל כך שהינו רגיל לעבוד עם מחפרוני JCB ולא הידרומק. הנתבעת מפרטת שלא יתכן שבשני המחפרונים התגלתה אותה בעיה; מה עוד שהתובע הודה כי בחודש אוקטובר 2007 רכש שוב מחפרון מתוצרת JCB.
11.לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי לא נפל כל ליקוי בכלי. הנתבעת מפנה לדו"ח הבדיקה מיום 12/8/07; וכן לחוות דעת אשר הוגשו מטעמה בתיק זה – חוות דעתו של מר אורי נוימן (להלן: "נוימן"), אשר מצא כי המחפרון תקין ותואם את סטנדרט הייצור של הכלי; וכן את חוות דעתו של המהנדס מאיר קנדלר (להלן: "קנדלר"), אשר שלל מכל וכל את חוות דעתו של אייזנברג. בנוסף טענה הנתבעת כי התובע משום מה בחר להשמיט מכתב תביעתו ומתצהירו את העובדה כי פנה בתלונה בנוגע למחפרון למשרד התחבורה ביום 22/8/07 (נספח ה' לתצהיר גולדנברג); כי הנתבעת השיבה לפנית משרד התחבורה (נספח ו' לתצהיר גולדנברג), וכי הטיפול בתלונה של משרד התחבורה הופנה לבדיקה של מכונאי מוסמך, מר שמעון לוי (להלן: "לוי"). ממצאיו של לוי נשלחו למשרד התחבורה ולפיהם: "הכלי נבדק במצב ללא עומס ועם עומס ובמצב נסיעה ונמצא תקין ללא ממצעים (כך במקור) מיוחדים. הרעש שהמפעיל טען ששמע הינו רעש סביר של בלימת הדיסקים במערכת הבלמים". הנתבעת צירפה את מכתב לוי למשרד התחבורה כנספח ז' לתצהיר גולדנברג, ואף הגישה תצהיר של לוי (נ/1) במסגרת ראיותיה.
חוות דעת המומחים מטעם בית המשפט
12.לנוכח ריבוי חוות הדעת בתיק, ומאחר ולמעשה השאלה העיקרית המתעוררת בתיק זה הינה האם במחפרון השני יש ליקויים, והאם אלה, במידה וקיימים, מצדיקים את ביטול עסקת המכר, מינה בית המשפט מומחה מטעמו לבדיקת המחפרון. המומחה שמונה הינו מר שלמה נצר (להלן: "נצר", חוו"ד סומנה במ/2). נצר, שהינו מהנדס מכונות ובעל תעודת הסמכה לניהול מוסך לתיקוני רכב, נעזר בחוות דעתו בפרופסור יצחק רומן (להלן : "רומן", חוו"ד סומנה במ/1).
13.נצר הגיע לממצאים הבאים: אין כל רעש מהדיפרנציאל (סעיף 3.1 לחוו"ד); מערכת הבלמים תקינה (סעיף 3.2); ניכרים סימני צביעה בכלי והתזת על הצמיגים או הברגים היתה רשלנית. מדובר בפגם אסתטי שאינו משפיע על תפקוד הכלי (סעיף 3.3 לחוו"ד); קיימת חוסר סימטריה בזרוע הכף הקדמית אך אין מדובר בתקלה (סעיף 3.4); קיימים בכלי ריתוכים לא מושלמים, שבוצעו בצורה לא מקצועית ולא אסטית "באופן שאינו צפוי במחפרון חדש", "אך אין ליקוי המצדיק את פסילת הכלי" (סעיף 3.5); קיימת ירידה בעובי הדופן שנגרמה בשל עבודות לא מקצועיות של השחזת ריתוכים, ויש לה השפעה מקומית קלה על חוזק החומר (סעיף 3.6); אין ליקוי בשמנים שנבדקו (סעיף 3.7).
14.לקראת סיום חוות דעתו מתאר נצר אירוע אשר התרחש בעת ביקורו במשרדי הנתבעת. נצר מציין כי בקש לבדוק את הניירת הקשורה לכלי, בין השאר על מנת לבדוק את כל קורות הכלי בטרם מסירתו לתובע. תיק המחפרון השני נמסר לנצר, ותוך כדי עיון בו בקש עובד הנתבעת בשם "בני" לקבל לידיו את התיק "לרגע". משבושש בני לחזור חיפש אותו נצר ומצא אותו יושב עם תיק המחפרון אצל מנכ"ל החברה. אלו סירבו לתת לנצר להמשיך ולעיין בתיק, למרות שציין בפניהם שהינו נציג של בית המשפט. נצר מסכם את חוות דעתו וקובע: "ברור שהוסתר ממני מידע, אך איני רוצה לעסוק בניחושים לגבי תוכנו".
15.נצר חותם את חוות דעתו במסקנות כדלקמן: "4.1 הכלי נמסר לתובע ברמת גימור נמוכה מן המצופה ממחפרון חדש, וקיים חשד שהוסתר מידע לגבי המאורעות שהובילו לכך. 4.2 ע"פ חוות דעתו של פרופסור יצחק רומן, חלק מליקויי הריתוכים הינם אסתטיים בלבד והאחרים ברי תיקון. לא ניתן לקבוע שבכלי בוצעו תיקונים טרם מסירתו לתובע, אך לא ניתן לשלול אפשרות זו. 4.3 במישור האוטומוטיבי, הכלי נמצא תקין. 4.4 ניתן להשמיש את הכלי ע"י תיקון הריתוכים".